אלבום ללא שם

13.6.2017

יש משהו טרגי בצעצועים שנשארים מאחור, רבים כבר עסקו בזה לפני. יש גם משהו פיוטי ושובה לב בבולטות שלהם בשטח, בצבעוניות, בהתבדלות שלהם משאר חפצים זרוקים, מן שמירה על חיוניות ילדותית שמסרבת לדעוך ורק מדגישה את הטרגדיה של המצב שהם נמצאים בו.

כבר שנים אני מצלם אותם בישירות שאיננה מייפה את המציאות, ללא פילטרים, צילום ישיר- פוטו רצח. צעצועים שעבר זמנם, הושלכו נשכחו ללא הדר מוטלים על האדמה בעליבות זרוקים במדשאות מוזנחות, במזבלות. מכוסי אבק בצבעים דהויים משמש קופחת מרוח ומגשם יורד, מקולפים שבורים. 

אוסף וירטואלי, אלבום בפייסבוק שאני מתקשה לתת לו שם או כותרת, כי עד היום אינני מבין בדיוק מה אני מצלם, שאחת לכמה חודשים מעודכן בעוד דימוי לא זוהר ללא הילה. נדיר שתמונה כזאת תופסת תשומת לב, איזה לייק מזדמן. שלא כמו תמונות של הילדים ששחקו במשחקים הללו פעם הן לא מעוררות בנו רגש או אולי הן מעוררות בנו את הרגש הלא הנכון. 

אני מעלה את התמונות למרחב הציבורי אבל האוסף הזה נשאר כמעט אנונימי, כנראה שבצדק, כי אין הדר בהתכלות ואין שמחה בהתבלות ויש פחד מלהיות חסר ערך מלהזרק ולהשכח. ואולי זה בעצם מה שאני מצלם.









נשמח לעמוד לרשותם

לקביעת פגישה ללא התחייבות

אולי יעניין אותך גם

סרט תדמית, דברים שחשוב לדעת קצת לפני שיוצאים לצלם

סרט הדרכה

שיווק בוידאו

קידום בגוגל קידום בגוגל